החלטה בתיק בפ"מ 5519-07-12

בפניי בקשה לביטול צו פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה וצו השבתת רכב, אשר הוטלו על ידי קצין משטרה ביום 22.7.2012 למשך 30 יום, לאחר שיוחסה למבקש עבירה של נהיגה בשכרות.

ב"כ המבקש טען כי יש פגמים בראיות הנוגעים בין היתר ללוחות זמנים, כי אין הצדקה להטלת הצווים וכי בדיקת המאפיינים שעבר המבקש, מלמדת כי לא היה שיכור. עוד נטען כי הרכב, אף שהינו רשום על שם המבקש, משמש את בני המשפחה ובמיוחד האב אשר נזקק לטיפולים רפואיים.

נוכח האמור עותר ב"כ המבקש לבטל את הצווים המנהליים או לחלופין לקצר את תקופת הפסילה ותקופת ההשבתה, בנימוק שנהיגתו של המבקש אינה מסכנת את שלום הציבור, בהתחשב בעברו ובהתרשמות נציגי המשטרה בעת הבדיקות.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשות.

לבית המשפט הוגש חומר הראיות, הכולל בין היתר מסמכים הנוגעים לבדיקות שנערכו למבקש וגיליון הרשעות. ב"כ המשיבה טוענת כי יש ראיות לכאורה לביסוס האישום, וכי חומרת העבירה של נהיגה בשכרות ונסיבות ביצוע העבירה מלמדים על סיכון.

עוד נטען כי אין תימוכין לטענות ההגנה באשר למצבו הרפואי של אביו של המבקש ואין מקום להתערב בהחלטות הקצין הפוסל.

בשלב מקדמי זה של ההליך, על בימ"ש לבחון קיומן של ראיות לכאורה והאם נשקפת סכנה מהמשך נהיגתו של המבקש טרם בירור דינו.

עיון בחומר הראיות מלמד כי המבקש נצפה נוהג כאשר גופה העליון של נוסעת ברכבו היה מחוץ לרכב והיא נופפה את ידיה בצעקה, תוך שהמבקש מגביר את מהירות נסיעתו, כל זאת עת הרכב המשטרתי נוסע בעקבות המבקש עד לעצירתו בתחום חנייה של תחנת רכבת.

למבקש היה ריח אלכוהול בנסיבות העניין ונוכח אופן נהיגתו נדרש לעבור בדיקות לגילוי רמת אלכוהול בגופו. למבקש בוצעה בדיקה בנשיפון בה נכשל אשר היוותה אינדיקציה וחשד לשכרות. למבקש בוצעה בדיקת מאפיינים שבעקבותיה נוצרה התרשמות שהמבקש תחת השפעת אלכוהול בינונית (עמידת המבקש לא הייתה יציבה במהלך הבדיקה, המבקש החטיא בהבאת האצבע לאף, המבקש אישר כי טרם הנהיגה שתה חצי ליטר בירה).

למבקש בוצעו בדיקות באמצעות מכשיר הינשוף שתוצאותיהן מלמדות כי בגופו של המבקש הייתה כמות של 355 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אוויר נשוף.

נוכח הממצאים שבתיק החקירה ומסמכים נוספים כגון, המפורט במזכר שנערך על ידי השוטרת אורית מרקוביץ, יש ראיות לכאורה לביסוס האישום. יש הסבר לכאורה לטענות ההגנה לעניין לוחות הזמניים המתועדים במסמכים ומכל מקום, טענות ההגנה לעניין משקל הראיות והליקויים שלכאורה טוענת להם, מקומם להתברר במסגרת ההלך העיקרי ולא בשלב זה של ההליך.

באשר למסוכנות, זו נלמדת הן מחומר הראיות, חומרת העבירה המיוחסת, הסיכון הטמון בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, הן לנהג והן למשתמשים בדרך והן מעברו התעבורתי של הנהג. 

עמדת הפסיקה היא כי יש לנקוט עמדה מחמירה כשעסקינן בעבירות שכרות ולעשות שימוש בפסילה המנהלית אשר הוקנתה לקצין משטרה בדין, אף שמדובר בפסילה טרם בירור הדין, וזאת נוכח התרבות העבירות של נהיגה בשכרות וההשלכה שיש לנהיגה שכזו על שלום הציבור.

"מצב של שכרות פוגע ביכולת המנטלית, ביכולת השיפוט ובכושר הפעלת שיקול הדעת והערכה נכונה של המציאות, כל אלו יוצרים סיכון ממשי שהנוהג במצב זה יגרום לתאונת דרכים. על אף שהאיסור בדבר נהיגה תחת השפעת אלכוהול מפורסם חדשות לבקרים בכלי התקשרות השונים, כמו גם ההשלכות ההרסניות של נהיגה זו, אנו שבים ונתקלים פעם אחר פעם בנהגים אשר מודעים לסכנות אלו, אך אין הדבר עוצר מבעדם מלנהוג כך, ולזרוע הרס ונזק אותו לא ניתן לתקון" [עיין ע"פ 2842/10 נוי קלדרון נ' מדינת ישראל (23.1.2012)].

אמנם לנאשם ותק משנת 2000 ואין לחובתו הרשעה דומה, ואולם חומרת העבירה כשלעצמה יכול שתהווה עילה לפסילה גם אם בעברו של נהג אין עבירה דומה. [בש"פ 10865/06 אשר ישעיהו  נ' מדינת ישראל  - עליון, 14/1/07 כב' ש' א. א. לוי,  בש"פ 7163/08 בינימין פינגרות נ' מדינת ישראל, עליון, 8/9/08 כב' הש' פרוקציה,

ב"ש 90192/07 (ת"א)  יניב רדליך נ' מדינת ישראל  - כב' הש' נ. אוהד, 18/2/07, 

ב"ש  91650/08 (ת"א) ניקול בוכריס נ' מדינת ישראל 10/9/08 כב' הש' אורי שהם.

ע"ח 4846-03-10 (7.3.2010), ע"ח 50722-12-11 (2.1.2012).

רע"פ  106/10 אלפרד כהן נ' מ"י (27.4.10)כב' השו' ס. גובראן].